פסק-דין בתיק דמ"ש 56230-05-12

1.     בפני תביעה התובע, עובד הנתבעות לשעבר, כנגד הנתבעת 2 לתשלום גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי גמולים לפנסיה, דמי חגים, ביטוח מחלה, הלנת שכר וחלף הודעה מוקדמת.

רקע עובדתי:

2.         התובע הוא עובד זר המחזיק דרכון סודני, שהועסק במפעל הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

3.               התובע עבד במפעל בבעלות הנתבעת מיום 14.2.2010 ועד ליום 30.9.10. בתחילה הועסק התובע ע"י חברת כוח אדם (להלן: "הנתבעת 1") ומיום 1.5.10 ועד יום 30.9.10, הועסק ישירות על ידי הנתבעת.

4.                 התובע היה עובד שעתי. שולם לו שכר של 23 ש"ח לשעה בתקופת עבודתו.

קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשכרו של התובע בחודש האחרון לעבודתו. לטענת התובע שולם לו שכר של 23 ש"ח בלבד, ומנגד לטענת הנתבעת שולם לו שכר של 24 ש"ח לשעה. במחלוקת זו אכריע בהמשך.

ההליכים המשפטיים:

5.         התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות לתשלום זכויות שונות.

6.         תחילה נתבעו הן הנתבעת 1 ששימשה כחברת כוח האדם כאמור, והן הנתבעת, אולם לאור הסכם פשרה שנחתם בין התובע לנתבעת 1 וקיבל תוקף של פסק דין, נמחק רכיב שכר היסוד מהתביעה ונותרו לדיון טענות התובע כנגד הנתבעת, בשל אי תשלום זכויות שונות בגין תקופת העבודה וסיומה.

7.         ביום 19.7.12 התקיים דיון הוכחות בתיק. במהלך הדיון מחק התובע את רכיב הנסיעות מתביעתו ועידכן את רכיב דמי החגים, כפי שיפורט בהמשך.

בדיון העידו מטעם התובע - התובע בעצמו ומטעם הנתבעת, מר מוטי סידבון - נציג החברה.  

8.        יצויין כי ביום 29.7.12 הודיע התובע כי הוא מוותר גם על רכיב התביעה בגין הפרת חובת השימוע.

9.        אי לכך נותר לדון בתביעות התובע לרכיבים הבאים: תשלום גמול שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי גמולים לפנסיה, דמי חגים, ביטוח מחלה, הלנת שכר וחלף הודעה מוקדמת.

           קודם לדיון ברכיבים הנתבעים אדון במחלוקת הצדדים הנוגעת לרציפות זכויות במקום עבודה.

דיון והכרעה:

רציפות זכויות במקום העבודה:

10.       המחלוקת המשפטית המרכזית בין הצדדים היא האם יש לראות בתובע כמי שעבד אצל הנתבעת החל מיום 14.2.10, היינו מתחילת עבודתו אצל הנתבעת 1, כטענתו, או רק מיום 1.5.10, המועד שבו הנתבעת החלה להעסיק את התובע ישירות, כטענת הנתבעת.

בנושא זה, הדין עם התובע. על פי הדין, מקום העבודה נושא זכויות וחובות במשפט העבודה, כך שיש רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה ב"אותו מפעל".

המחוקק במשפט העבודה קבע בחוקים רבים את עקרון שמירת זכויות העובד במקום עבודה אחד בעת חילופי מעבידים.